תחומי עניין: תחביר לשון המקרא ומגילות ים המלח, פרגמטיקה של לשון המקרא, שאלות ותשובות בדיאלוג המקראי, גרמטיקליזציה של פריטי קוטביות שלילית (negative polarity items) בעברית, התחביר והסמנטיקה של צירופים מספריים בעברית, הזיקה בין פילולוגיה ופרשנות של המקרא
ההתמחות המחקרית שלי היא בסמנטיקה ובממשקים בין סמנטיקה לבין פרגמטיקה ותחביר. אני מתעניינת ביסודות המשמעות של אלמנטים פועליים בעברית ובשפות אחרות. אלמנטים לשוניים אלה (מילים מודאליות כמו "צריך" ו"חייב", משפטי תנאי, נטיות זמן ואספקט, שורשים ובניינים שונים) הם המקנים לנו את היכולת להחיות בדיבורנו את העבר, לתאר את פעולותינו בהווה ולשרטט את תקוותינו והשערותינו לגבי העתיד.
אני מתמחה ועושה שימוש בעבודתי בשיטות מחקר אמפיריות מתקדמות: כריית נתונים ממאגרים טקסטואליים גדולים (בלשנות קורפוס), עיבוד שפה טבעית (אלגוריתמים של בלשנות חישובית) וניסויים פסיכו-בלשניים (שאלונים מקוונים ולא-מקוונים, ניסויים במעבדה).
מחקריי הנוכחיים עוסקים באפיון המערכת המודאלית בשנות התגבשותה של העברית החדשה (סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), השפעות המגע עם שפות זרות על המערכת בתקופה זו וניתוח הכוחות הפועלים עליה בעברית של ימינו.
פרופסור עפרה תירוש־בקר היא מופקדת הקתדרה ללשון העברית על־שם ביאליק, היא פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. היא משמשת ראשת המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם באוניברסיטה העברית, בין השנים 2021-2018 כיהנה כראשת מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח. היא כיהנה כראשת החוג ללשון העברית וכראשת החוג לשפה וספרות ערבית. נוסף על כך היא חברה בוועד המנהל של האקדמיה הלשון העברית וחברה מלאה בה. פרופ' תירוש-בקר היא המייסדת ועורכת־שותפה של כתב העת Journal of Jewish Languages היוצא לאור מטעם הוצאת בריל, עורכת-שותפה של כתב העת "מסורות: מחקרים במסורות הלשון ובלשונות היהודים", ועורכת תחום הלשונות והבלשנות בגרסה המקוונת של Encyclopedia of Jews in the Islamic World. כמו כן הייתה כמה פעמים פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד.
תירוש־בקר היא כלת פרס האקדמיה ללשון העברית ע"ש רוברט ומישל אסרף לשנת תשע"א וכלת פרס בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח לשנת תשע"ג. באותה השנה היא זכתה גם בפרס הראשון בפרסי פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח לשנת תשע"ג. ספרה "גנזי חז"ל בספרות הקראית" (כרך א: עיונים פילולוגיים ובלשניים; כרך ב: מהדורה מדעית מוערת של הטקסטים) יצא לאור בשנת תשע"ב (2011). ב-2021 פרסמה בשיתוף עם פרופ׳ לוץ אדזרד מאוניברסיטת ארלנגן שבגרמניה את הספר Jewish Languages: Text Specimens, Grammatical Lexical, and Cultural sketches. תחומי המחקר שלה עוסקים במגע שבין הערבית והעברית, ובכלל זה: הערבית היהודית החדשה של צפון אפריקה: חקר הדיאלקטים של הערבית היהודית החדשה במגרב, חקר טקסטים הכתובים בערבית יהודית חדשה מסוגות שונות: עיתונות מודרנית, תרגומים, סיפורים, מסמכים וכדו'; תרגומי המקרא לערבית יהודית ותרגומים של חיבורים בתר-מקראיים, למשל: ההגדה של פסח, פרקי אבות, פיוטים, רומנים מודרניים, מעשיות וסיפורים עממיים, פתגמים; המגע בין הערבית לעברית בימי הביניים ובעת החדשה. העברית המשוערבת, עברית של ימי הביניים, תרגומים מערבית לעברית בימי הביניים, העברית ששימשה את יהודי אלג'יריה בעת החדשה. כן היא עוסקת בלשון חז"ל בספרות הקראית בימי הביניים.
עפרה תירוש־בקר למדה לתואר ראשון בחוגים ללשון העברית ולשפה וספרות ערבית לתואר הראשון באוניברסיטה העברית. את לימודי התואר השני עשתה במסגרת תכנית אישית בלשונות היהודים וספרויותיהם, עבודת הגמר שלה לתואר זה, שנכתבה בהדרכתו של פרופ' משה בר-אשר, עסקה בתרגום ערבי-יהודי לספר תהלים מקונסטנטין שבאלג'יריה. בשנת תש"ס היא סיימה את עבודת הדוקטור שהגישה לאוניברסיטה העברית על לשון חכמים הנמסרת בספרות הקראים בימי הביניים שנכתבה ברובה בערבית-יהודית, אף זו בהדרכתו של פרופ' משה בר-אשר.
את השתלמות הבתר־דוקטורט שלה ערכה במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת הרווארד כעמית של קרן סטאר וכמלגאית פולברייט בשנת תש"ס (2000) ובמרכז בן־יהודה לחקר תולדות הלשון העברית באוניברסיטה העברית בשנים תשס"א–תשס"ב (2001–2002).
ההתמחות המחקרית שלי היא בסמנטיקה ובממשקים בין סמנטיקה לבין פרגמטיקה ותחביר. אני מתעניינת ביסודות המשמעות של אלמנטים פועליים בעברית ובשפות אחרות. אלמנטים לשוניים אלה (מילים מודאליות כמו "צריך" ו"חייב", משפטי תנאי, נטיות זמן ואספקט, שורשים ובניינים שונים) הם המקנים לנו את היכולת להחיות בדיבורנו את העבר, לתאר את פעולותינו בהווה ולשרטט את תקוותינו והשערותינו לגבי העתיד.
אני מתמחה ועושה שימוש בעבודתי בשיטות מחקר אמפיריות מתקדמות: כריית נתונים ממאגרים טקסטואליים גדולים (בלשנות קורפוס), עיבוד שפה טבעית (אלגוריתמים של בלשנות חישובית) וניסויים פסיכו-בלשניים (שאלונים מקוונים ולא-מקוונים, ניסויים במעבדה).
מחקריי הנוכחיים עוסקים באפיון המערכת המודאלית בשנות התגבשותה של העברית החדשה (סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), השפעות המגע עם שפות זרות על המערכת בתקופה זו וניתוח הכוחות הפועלים עליה בעברית של ימינו.
פרופסור עפרה תירוש־בקר היא מופקדת הקתדרה ללשון העברית על־שם ביאליק, היא פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. היא משמשת ראשת המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם באוניברסיטה העברית, בין השנים 2021-2018 כיהנה כראשת מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח. היא כיהנה כראשת החוג ללשון העברית וכראשת החוג לשפה וספרות ערבית. נוסף על כך היא חברה בוועד המנהל של האקדמיה הלשון העברית וחברה מלאה בה. פרופ' תירוש-בקר היא המייסדת ועורכת־שותפה של כתב העת Journal of Jewish Languages היוצא לאור מטעם הוצאת בריל, עורכת-שותפה של כתב העת "מסורות: מחקרים במסורות הלשון ובלשונות היהודים", ועורכת תחום הלשונות והבלשנות בגרסה המקוונת של Encyclopedia of Jews in the Islamic World. כמו כן הייתה כמה פעמים פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד.
תירוש־בקר היא כלת פרס האקדמיה ללשון העברית ע"ש רוברט ומישל אסרף לשנת תשע"א וכלת פרס בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח לשנת תשע"ג. באותה השנה היא זכתה גם בפרס הראשון בפרסי פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח לשנת תשע"ג. ספרה "גנזי חז"ל בספרות הקראית" (כרך א: עיונים פילולוגיים ובלשניים; כרך ב: מהדורה מדעית מוערת של הטקסטים) יצא לאור בשנת תשע"ב (2011). ב-2021 פרסמה בשיתוף עם פרופ׳ לוץ אדזרד מאוניברסיטת ארלנגן שבגרמניה את הספר Jewish Languages: Text Specimens, Grammatical Lexical, and Cultural sketches. תחומי המחקר שלה עוסקים במגע שבין הערבית והעברית, ובכלל זה: הערבית היהודית החדשה של צפון אפריקה: חקר הדיאלקטים של הערבית היהודית החדשה במגרב, חקר טקסטים הכתובים בערבית יהודית חדשה מסוגות שונות: עיתונות מודרנית, תרגומים, סיפורים, מסמכים וכדו'; תרגומי המקרא לערבית יהודית ותרגומים של חיבורים בתר-מקראיים, למשל: ההגדה של פסח, פרקי אבות, פיוטים, רומנים מודרניים, מעשיות וסיפורים עממיים, פתגמים; המגע בין הערבית לעברית בימי הביניים ובעת החדשה. העברית המשוערבת, עברית של ימי הביניים, תרגומים מערבית לעברית בימי הביניים, העברית ששימשה את יהודי אלג'יריה בעת החדשה. כן היא עוסקת בלשון חז"ל בספרות הקראית בימי הביניים.
עפרה תירוש־בקר למדה לתואר ראשון בחוגים ללשון העברית ולשפה וספרות ערבית לתואר הראשון באוניברסיטה העברית. את לימודי התואר השני עשתה במסגרת תכנית אישית בלשונות היהודים וספרויותיהם, עבודת הגמר שלה לתואר זה, שנכתבה בהדרכתו של פרופ' משה בר-אשר, עסקה בתרגום ערבי-יהודי לספר תהלים מקונסטנטין שבאלג'יריה. בשנת תש"ס היא סיימה את עבודת הדוקטור שהגישה לאוניברסיטה העברית על לשון חכמים הנמסרת בספרות הקראים בימי הביניים שנכתבה ברובה בערבית-יהודית, אף זו בהדרכתו של פרופ' משה בר-אשר.
את השתלמות הבתר־דוקטורט שלה ערכה במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת הרווארד כעמית של קרן סטאר וכמלגאית פולברייט בשנת תש"ס (2000) ובמרכז בן־יהודה לחקר תולדות הלשון העברית באוניברסיטה העברית בשנים תשס"א–תשס"ב (2001–2002).
מנחים: ד"ר רועי גרינוולד, פרופ' אליצור בר-אשר סיגל
את לימודיי עד כה השלמתי בחוגים ללשון ולספרות עברית באוניברסיטה העברית. תחום המחקר העיקרי שמעסיק אותי הוא השירה העברית החדשה, הן בכלים של תורת הספרות הן בכלים בלשניים. בעבודת הגמר למוסמך התמקדתי בענייני לשון וסגנון משירת אבות ישורון עד 1970, וכעת אני מבקש לבחון את ייחודי לשונו בכלל שירתו.
העברית הקלסית ובמיוחד לשון חכמים, הארמית של ארץ ישראל, מסורות הלשון והשַּׁרְח' של יהודי צפון אפריקה והעברית של יהודי דרום-מערב צרפת. הוא פרסם כחמישה-עשר ספרים ומאות מאמרים מדעיים בכתבי עת בארץ ובחוץ לארץ וערך עשרות קבצים וספרי יובל. אף ייסד וערך את כתבי העת "מחקרים בלשון", "מסורות" ומגילות.
פרופ' בר-אשר הוא חתן פרס ישראל וחתן פרס אמ"ת, חבר באקדמיה הלאומית המדעית ומכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית משנת תשנ"ג.
אני מנהל את המעבדה הפונטית המסונפת לחוג ללשון. תחומי התמחותי הם פונטיקה ופונולוגיה בכלל ושל השפה העברית לדורותיה ולתפוצותיה בפרט. אני עוסק בשלושת היבטיה של הפונטיקה: החיתוכי, האקוסטי והתפיסתי. בתחום הפונטיקה החיתוכית עסקתי בין השאר במחקרים מקיפים שערכתי במעבדות פונטיות ידועות, ובהן חקרתי את ההגאים הלועיים והנחציים בעברית ובערבית. במחקרים אלה נסתייעתי בניתוח אקוסטי של הדיבור ובתצלומי וידיאו של פנים הלוע על ידי סיבים אופטיים. תחומי התמחותי כוללים גם תופעות על-מקטעיות (כמו טעם והנגנה) וכן דיבור מלאכותי בעזרת מחשב.
אני חבר בוועד המנהל של האגודה הפונטית הבינלאומית, מתעדכן בהתפתחויות במקצוע, ומשתתף באופן סדיר בכנסים בינלאומיים בתחומי המקצוע ולוקח חלק פעיל בהם. כמו כן אני מבקר במעבדות פונטיות ידועות בעולם ולומד על הנעשה בהן ומקבל באופן שוטף את פרסומי המחקרים הנערכים בהן. חלק ממחקריי נערכו במעבדות פונטיות ידועות בעולם (UCLA שבלוס-אנג'לס וְהסקינז המסונפת לאונ' ייל שבניו-הייבן), ובהן חקרתי את ההגאים הלועיים והנחציים בעברית ובערבית. במחקרים אלה נסתייעתי בניתוח אקוסטי של הדיבור ובתצלומי וידיאו של פנים הלוע על ידי סיבים אופטיים. מחקרים אלה סייעו לקהיליית החוקרים בהבנת תפקידו של כיסוי הגרון בדיבור, והם מצוטטים על ידי החוקרים הקשורים לנושא. הממצאים החיתוכיים שגיליתי במחקרים אלה שופכים אור על תופעות דקדוקיות בהגאים הלועיים והנחציים בעברית לדורותיה ומסבירים אותן בנקל.
בעמדי בראש צוות שכלל עובדים ממכון לב בירושלים הרחבתי את נושא הדיבור המלאכותי במיזם שמטרתו הפיכת כתב עברי לדיבור מלאכותי (TTS). המבוא לתָכנה שיצרנו הוא טקסט עברי רגיל (המוקלד בתכנת "וורד", ללא ניקוד), והתכנה שלנו ממירה את הכתוב לדיבור הכולל הנגנה עברית.
חוקר את הלשון העברית והמחשבה הדקדוקית של חכמי הלשון הרבנים והקראים במאות ה-13-10 ומְאַתֵּר בגניזה חיבורים אבודים בתחום זה; חוקר חומרים מגניזת קהיר בערבית היהודית של ימי הביניים וכן פרקים מהתרבות המוגרבית היהודית בעת החדשה, לרבות מסורות הקריאה במקרא ובטקסטים קלסיים אחרים.
תחומי המחקר: עברית המקרא, לשונות מגילות מדבר יהודה, דיאלקטולוגיה ארמית, שמית צפונית-מערבית, פילולוגיה שמית (מופקד על הקתדרה בשפות שמיות עתיקות ע"ש קספר לויאס)
תחומי המחקר: העברית של אשכנז בימי הביניים; תחביר העברית לתקופותיה; עברית מקראית ועברית חדשה – קווי שיתוף ובידול; פרשנות המקרא ותרגומי המקרא הארמיים והיסוד הלשוני שבבסיסם; טעמי המקרא -- ההיבט התחבירי והפרשני.
משתייך גם לסגל החוג למקרא באוניברסיטה העברית; חבר מועצת המערכת של "בלשנות עברית" (בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן).
רשימת פרסומים:
פסוקי התוכן – טיבם ומבניהם, האוניברסיטה העברית בירושלים - המכון למדעי היהדות, סדרת מחקרים א', ירושלים תשמ"ד, 126 עמודים + תקציר אנגלי.
המקרא בין טעמים לפרשנות – בחינה לשונית ועניינית של זיקות ומחלוקות בין פרשנות הטעמים לפרשנות המסורתית, (מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת) הוצאת "מאגנס", ירושלים תשנ"ו, 274 עמודים.
המקרא בין תחביר לפרשנות – סוגיות בתחביר המקרא באספקלריה של הפרשנות היהודית הקלאסית, הוצאת "מאגנס", ירושלים תשס"ב, 271 עמודים.
"The Language of 'Séfer Hăsidim', Its Linguistic Background and Methods of Research", Studies in Medieval Jewish History and Literature, Harvard University Press, Vol. 2, Cambridge-Massachusetts 1984, pp 95–108.
"On the Meaning and Syntactical Status of הִנֵּה in Biblical Hebrew", Scripta Hierosolymitana, Vol. 31,Studies in Bible (edited by S. Japhet), Magnes Press, The Hebrew University, Jerusalem 1986, pp. 133-154.
או (נוסח עברי): "למשמעה ולמעמדה של 'הִנֵּה' בעברית המקראית", מחקרים בלשון ב-ג (ספר יובל לכבוד אבא בנדויד), ירושלים תשמ"ז, עמ' 245–258.
"שימושים חליפיים בכינויים פרודים ובכינויים חבורים להבעת קניין בעברית המקראית", עיוני מקרא ופרשנות, ג, ספר זיכרון למשה גושן-גוטשטיין, (בעריכת מ' בר-אשר ואחרים), רמת גן תשנ"ג, עמ' 401–411.
"מדרשי השם ל'יעקב' ול'ישראל' ותפיסת המרת השם בפרשנות היהודית המסורתית: בחינות סמנטיות ותחביריות", תהלה למשה – מחקרים במקרא ובמדעי היהדות מוגשים למשה גרינברג, וינונה לייק (אינדיאנה) 1997, עמ' *219-*233.
"למעמדם של שמות-התואר ותוארי-הפועל בלשון המקרא: עיונים מורפולוגיים ותחביריים והשלכות פרשניות", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך י"ג, תשס"ב (בעריכת ש' יפת), עמ' 137-111.
"לדרכי ההבעה של ציוויים ושליחויות בלשון המקרא: עיון במבנים התחביריים ובפיסוק הטעמים", עיוני מקרא ופרשנות, ז, מנחות ידידות והוקרה למנחם כהן (בעריכת ש' ורגון ואחרים), רמת-גן תשס"ה, עמ' 230-211.
"מילות יחס שקיומן תלוי בפרשנות: ספקות בזיהוין במקרא על רקע דו-משמעות מורפולוגית", מחקרים בלשון, כרך י, ירושלים תשס"ו, עמ' 170-159.
"'איש האלהים' (דברים לג, א) ו'מיתת נשיקה': הבסיס הלשוני לתפישה הארוטית של הביטויים בפרשנות המדרשית", שערי לשון: מחקרים בלשון העברית, בארמית ובלשונות היהודים מוגשים למשה בר-אשר (בעריכת א' ממן, ש' פסברג, י' ברויאר), ירושלים תשס"ח, כרך א', עמ' 283-273.
"יחסה של הפרשנות היהודית ללשונות יתרות במקרא: נפתולים בין התופעה לבין המינוח", 'ליישב פשוטו של מקרא': אסופת מחקרים בפרשנות המקרא (בעריכת שרה יפת וערן ויזל), ירושלים תשע"א, עמ' 275–317.
"פיסוק טעמים המשתבש בקריאה המנוגנת הרווחת: דיסהרמוניה בין הכוונה לבין הביצוע והשלכות פרשניות", ישראל: מחקרים בלשון לזכרו של ישראל ייבין (בעריכת יוסף עופר ורפאל זֵר), ירושלים תשע"א, עמ' 205–233.
"'עץ' ו'אילן' במקרא, בתרגומיו הארמיים ובעברית הבתר־מקראית", נִטְעֵי אִילָן – מחקרים בלשון העברית ובאחיותיה מוגשים לאילן אלדר (בעריכת משה בר אשר ועירית מאיר), ירושלים תשע"ד, עמ' 73–77.
