תחומי המחקר: העברית של אשכנז בימי הביניים; תחביר העברית לתקופותיה; עברית מקראית ועברית חדשה – קווי שיתוף ובידול; פרשנות המקרא ותרגומי המקרא הארמיים והיסוד הלשוני שבבסיסם; טעמי המקרא -- ההיבט התחבירי והפרשני.
משתייך גם לסגל החוג למקרא באוניברסיטה העברית; חבר מועצת המערכת של "בלשנות עברית" (בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן).
רשימת פרסומים:
פסוקי התוכן – טיבם ומבניהם, האוניברסיטה העברית בירושלים - המכון למדעי היהדות, סדרת מחקרים א', ירושלים תשמ"ד, 126 עמודים + תקציר אנגלי.
המקרא בין טעמים לפרשנות – בחינה לשונית ועניינית של זיקות ומחלוקות בין פרשנות הטעמים לפרשנות המסורתית, (מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת) הוצאת "מאגנס", ירושלים תשנ"ו, 274 עמודים.
המקרא בין תחביר לפרשנות – סוגיות בתחביר המקרא באספקלריה של הפרשנות היהודית הקלאסית, הוצאת "מאגנס", ירושלים תשס"ב, 271 עמודים.
"The Language of 'Séfer Hăsidim', Its Linguistic Background and Methods of Research", Studies in Medieval Jewish History and Literature, Harvard University Press, Vol. 2, Cambridge-Massachusetts 1984, pp 95–108.
"On the Meaning and Syntactical Status of הִנֵּה in Biblical Hebrew", Scripta Hierosolymitana, Vol. 31,Studies in Bible (edited by S. Japhet), Magnes Press, The Hebrew University, Jerusalem 1986, pp. 133-154.
או (נוסח עברי): "למשמעה ולמעמדה של 'הִנֵּה' בעברית המקראית", מחקרים בלשון ב-ג (ספר יובל לכבוד אבא בנדויד), ירושלים תשמ"ז, עמ' 245–258.
"שימושים חליפיים בכינויים פרודים ובכינויים חבורים להבעת קניין בעברית המקראית", עיוני מקרא ופרשנות, ג, ספר זיכרון למשה גושן-גוטשטיין, (בעריכת מ' בר-אשר ואחרים), רמת גן תשנ"ג, עמ' 401–411.
"מדרשי השם ל'יעקב' ול'ישראל' ותפיסת המרת השם בפרשנות היהודית המסורתית: בחינות סמנטיות ותחביריות", תהלה למשה – מחקרים במקרא ובמדעי היהדות מוגשים למשה גרינברג, וינונה לייק (אינדיאנה) 1997, עמ' *219-*233.
"למעמדם של שמות-התואר ותוארי-הפועל בלשון המקרא: עיונים מורפולוגיים ותחביריים והשלכות פרשניות", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך י"ג, תשס"ב (בעריכת ש' יפת), עמ' 137-111.
"לדרכי ההבעה של ציוויים ושליחויות בלשון המקרא: עיון במבנים התחביריים ובפיסוק הטעמים", עיוני מקרא ופרשנות, ז, מנחות ידידות והוקרה למנחם כהן (בעריכת ש' ורגון ואחרים), רמת-גן תשס"ה, עמ' 230-211.
"מילות יחס שקיומן תלוי בפרשנות: ספקות בזיהוין במקרא על רקע דו-משמעות מורפולוגית", מחקרים בלשון, כרך י, ירושלים תשס"ו, עמ' 170-159.
"'איש האלהים' (דברים לג, א) ו'מיתת נשיקה': הבסיס הלשוני לתפישה הארוטית של הביטויים בפרשנות המדרשית", שערי לשון: מחקרים בלשון העברית, בארמית ובלשונות היהודים מוגשים למשה בר-אשר (בעריכת א' ממן, ש' פסברג, י' ברויאר), ירושלים תשס"ח, כרך א', עמ' 283-273.
"יחסה של הפרשנות היהודית ללשונות יתרות במקרא: נפתולים בין התופעה לבין המינוח", 'ליישב פשוטו של מקרא': אסופת מחקרים בפרשנות המקרא (בעריכת שרה יפת וערן ויזל), ירושלים תשע"א, עמ' 275–317.
"פיסוק טעמים המשתבש בקריאה המנוגנת הרווחת: דיסהרמוניה בין הכוונה לבין הביצוע והשלכות פרשניות", ישראל: מחקרים בלשון לזכרו של ישראל ייבין (בעריכת יוסף עופר ורפאל זֵר), ירושלים תשע"א, עמ' 205–233.
"הצירוף המקראי 'מי יתן (ו)': עיונים סמנטיים ותחביריים בהתפתחות שימושו כביטוי משאלה", לשוננו עד, תשע"ב, עמ' 49–68.
"'עץ' ו'אילן' במקרא, בתרגומיו הארמיים ובעברית הבתר־מקראית", נִטְעֵי אִילָן – מחקרים בלשון העברית ובאחיותיה מוגשים לאילן אלדר (בעריכת משה בר אשר ועירית מאיר), ירושלים תשע"ד, עמ' 73–77.
