מרכז מיל״ה מפתח, מתחזק ומפיץ משאבים ותוכנה לעיבוד חישובי של עברית. בין היתר, המרכז מפיץ קורפוסים מגוונים של העברית החדשה.

מאגר מידע מוקלט ומתומלל של עברית מדוברת המבוסס על הקלטות ספונטניות של דוברי עברית בשנים 2000 - 2002. נבחר מדגם דוברים השואף לייצג את כלל קהילת הדוברים בישראל, לפי פרמטרים סוציובלשניים כגון שפת אם, מוצא, גיל, השכלה, מין, מצב משפחתי ומקום מגורים.

גרסאות אלקטרוניות של עיתונים יהודיים מרחבי העולם, בעברית ובשפות אחרות. הטקסטים, בהם ניתן לערוך מגוון חיפושים, הם תוצר של סריקה וזיהוי כתב אוטומטי (Optical Character Recognition). יוזמי האתר: אוניברסיטת תל-אביב והספרייה הלאומית.

מיזם התנדבותי שפועל מאז שנת 1999, ועוסק ביצירת מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית וריכוזן באתר אינטרנט לטובת הציבור, בחינם ובאופן חופשי לשימוש.

עורך הפורום: יאיר בן־חור

באתר זה ניתן לחפש ספרים ומשאבי רשת בתחום המזרח הקדום, בדגש על מקורות אכדיים ושומריים, וכן חומרים שנוגעים להיסטוריה ולארכיאולוגיה של המזרח הקדום.

הספרייה הלאומית מעלה אט אט אל הרשת ספרים מאוצרותיה. הגישה חופשית. לצפייה בספרים יש להתקין מִתְקָע DjVu (להורדה).

באתר מטעם מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) 1436 ספרי עיון ומחקר בטקסט מלא במגוון נושאים, עם אפשרות חיפוש טקסט בתוך הספרים. הגישה חינם למתחברים דרך האוניברסיטה או מוסד חינוכי אחר המנוי למאגר. ניתן לרכוש מינוי אישי.

תוצאת שיתוף פעולה בין כמה אוניברסיטאות. באתר ספרים סרוקים רבים, שאין עליהם זכויות יוצרים (כלומר, בעיקר ספרים בגרמנית ואנגלית שיצאו עד 1913 לערך). באתר ספרים רבים בנושאים הנוגעים לחקר הלשון והמקרא שמופיעים במלואם וביתן לבצע בהם חיפוש.

באתר מנוע חיפוש ליסודות טקסטואליים של התפילה בספרות חז"ל. מומלץ לקרוא את דף הפתיחה.

באתר זה סינופסיס (תצוגה משולבת של כתבי יד שונים של אותו החיבור) של מדרש אסתר רבה. חלקו הראשון של החיבור (פסקות א–ו) מיוחס לשלהי תקופת האמוראים, בעוד חלקו השני (פסקות ז–י) מיוחס לתקופת הגאונים. באתר מובאים שני חלקי החיבור.

באתר זה סינופסיס (תצוגה משולבת של כתבי יד שונים של אותו החיבור) מלא של מדרש ויקרא רבה, בתעתיק. כלולים בו מירב כתבי היד ששימשו את מרגליות במהדורתו, בתוספת כתבי יד חשובים שלא נכללו בה, ביניהם כמה קטעי גניזה. לפירוט עיינו בעמוד ה"סיגלה" ["על המהדורה" > "אל המקראה"].

"אתר זה מכיל רשימות של מקורות ומקבילות לתלמוד הירושלמי, מן המקרא, ספרות התנאים (משנה, תוספתא, ומדרשי ההלכה), הירושלמי עצמו, ומדרשי האגדה הארץ-ישראליים הקלסיים.

כתב יד ליידן של התלמוד הירושלמי (סקליגר 3), שנכתב על ידי הסופר ר' יחיאל בן יקותיאל, והושלם בשנת 1289 (ראה הקולופון בדף מספר 303 V [verso] בכרך השני). זהו כתב היד השלם היחיד של התלמוד הירושלמי. שימש (בתוספת הגהות הנראות היטב בתצלום) בסיס למהדורת דפוס ונציה.